להקשיב לערפל המתפזר

כורעת ברך

אָדָם לֹא נוֹלָד נָחוּת
זֶה תָּמִיד אָדָם אַחֵר
שֶׁמַּנְחִית אוֹתוֹ
כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ רָם

נֶכְדִּי הַקָּטָן פּוֹנֶה אֵלַי
אֲנִי כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ לְהָשִׁיב



להקשיב לערפל המתפזר הוא אוסף פיוטי של שירים הנוגע בחיים שהבשילו על שלל רובדיהם וטעמיהם, ליקוייהם וזריחותיהם. "אַהֲבָה בָּאָה לְלֹא דָּגֵשׁ כְּדֵי שֶׁנָּשִׂים אֲנַחְנוּ", מצהירה המשוררת ומוכיחה בשיריה עד כמה היא עצמה מיטיבה להדגיש אהבה ולהגדיש חמלה. באומץ בהיר, בתבונה מפוקחת ובהלך עדין הספר עוטף מילים שתוקות ומשתוקקות, מכנס ביחד חמדה ופחד, שלווה ושמיטה, שבירות, תיקונים וניגונים. ואף שקלאס מעידה בצנעה על עצמה: "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ עוֹצְרִים מַכַּת חֹשֶׁךְ", הרי שנדמה כי בכל דבר שידה נוגעת בו אור מופז; אותה יד שעם השנים למדה לבטוח בה ולהכיר: "הַיָּד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָךְ עַד הֲלוֹם זוֹ יָדֵךְ". אדוה קמחי חן