להרף עין ירוק

להרף עין ירוק
מאת בתיה פלומבו
זוהי הזמנה להתבוננות מחודשת, זהירה, עדינה, בטבע שסביבנו ובטבענו אנו. הטבע, בתיאורה של בתיה פלומבו, הוא מורה גדול. הוא מלמד אותנו שיעורים פרטיים בצמיחה לצד שיעורים בקמילה, הוא מזכיר לנו את המעגליות של חיינו היחידיים בתוך עונות השנה. בזמן של שינויים גלובליים מואצים (משבר האקלים; מגפת הקורונה), השירה של פלומבו מזכירה לנו שכדי לשמור על שפיות, עלינו פשוט לעמוד במקום, מעל פני האדמה, ולהתבונן בציפור.
זו שירה שמספרת סיפור פשוט אך גם אוניברסלי שבלב לבו עומדות מערכות יחסים. פלומבו מתבוננת במבט חד וחומל, שיש בו לפעמים גם דוק של הומור, על החרקים ועל הפרחים, על הילדים ועל המשפחה המורחבת, על החיים ועל המתים, על הזכרונות. בשירים ליריים ועדינים, תוך הימנעות מכוונת ממבעים פואטיים מוגזמים, בשקט מעורר פליאה היא מציירת עבורנו בצבעי מים כמעט שקופים את ניסיוננו שלנו למצוא את מידת ההשתוות – לעמוד ביציבות בתוך העולם, בתוך פגמיו, כאילו זו אפשרות.
ענת לוין
יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת
הַנֶּפֶשׁ. חוֹל רַךְ
נָעִים. שֶׁמֶשׁ
טוֹבָה. צִפּוֹרִים.
רַק הַנֶּפֶשׁ סוֹעֶרֶת
וְלֹא נִתָּן לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ.

בתיה פלומבו בוגרת מכון וינגייט בלימודי חינוך גופני ומורה לטכניקת אלכסנדר. ספר ביכוריה ואני קשר אחד (שירים) ראה אור בהוצאת גוונים ב-2017 וזכה לביקורות אוהדות. נשואה ואם לשניים. מתגוררת בטבעון.