להתראות מחר

פרקר גרנט רואה הכול. והיא לא צריכה עיניים בשביל זה.לכן היא יצרה לעצמה חוקים שכל אחד שנמצא איתה בקשר צריך לדעת. למשל, אסור להתייחס אליה אחרת רק בגלל שהיא עיוורת. אסור לנצל את זה בשום דרך שהיא. והחוק החשוב ביותר: אין הזדמנות שנייה. מי שפגע באמונה, לא יוכל לזכות בו שוב לעולם.תשאלו את סקוט קילפטריק ששבר את לבה.ואז, אחרי שנים שלא היו בקשר, שב סקוט ומופיע בחייה. פרקר יודעת שיש רק דרך אחת נכונה להתייחס אליו – התעלמות. יש לה מספיק עיסוקים אחרים: החברות הטובות שלה, המבחנים לנבחרת הריצה (כן, הבנתם נכון. העיניים שלה לא עובדות, אבל הרגליים כן) וגם הניסיונות להתגבר על אובדן אביה. על כל יום שעובר בלי שתבכה פרקר מעניקה לעצמה כוכב זהב.אבל ההתעלמות מן העבר הולכת ונעשית בלתי-אפשרית ואולי, רק אולי, יש חוקים שהגיע זמנם להשתנות.