ליזה המסכנה

אי אפשר להבין את הספרות הרוסית, ובייחוד את שיאיה – הרומן הפסיכולוגי של טולסטוי, דוסטויבסקי ואחרים – בלי להתוודע אל אחד מרגעי-הראשית שלה: יצירתו של ניקולאי קַרַמְזין (1826-1766), אבי הסֶנְטימֶנְטָליזם בספרות זו. הנובלה פרי עטו ´ליזה המסכנה´ (1792) גרמה למוסקבה כוּלה לבַכות את גורלה המר של האיכּרה שידעה לאהוב, והשפיעה על דורות של יוצרים, עד זמננו. במובן זה ´ליזה המסכנה´ לתרבות הרוסית כמוה כרומן של גתה ´ייסורי וֶרתֶר הצעיר´ לתרבות הגרמנית. קרמזין עצמו הושפע מכִּתבי ז´אן-ז´אק רוּסוֹ הצרפתי ולורנס סְטֶרן האנגלי, ותיווך את משנת הנאורות והסנטימנטליזם שביצירתם לתרבות הרוסית. בספר זה תורגמו לעברית, לראשונה, שלוש הנובלות הבולטות של קרמזין: ׳ליזה המסכנה׳, ׳נָטַלְיָה בת הבּוֹיָאר׳ ו´אביר זמננו׳, שלושתן אבני דרך בספרות הרוסית. לצדן ניתן מבחר מיצירת מופת אחרת פרי עטו, ´מכתבי הנוסע הרוסי´, המתעדת את מסעו באירופה בסוף המאה השמונה-עשרה, שבמהלכו נפגש עם הפילוסוף עמנואל קאנט.