למעלה ולמטה מזה

כדי שלא להתחיל ברגל שמאל, מבצע מרדכי הרטל משחק מסוים בזמן, בבחינת "מה היה אילו":אילו לא היתה המשפחה עולה לארץ ישראל בילדותו. חלקו הראשון של הספר משתעשע בשפע אפשרויות דמיוניות- האב כגיבור במערב הפרוע, בחשוד בריגול, כצועני בדרכים, כאב לילד חטוף- אך כל הדרכים מובילות לאותה נקודת כאב. זהו שיר געגועים אל אב שהלך בטרם עת, אל אם שכבר איננה, ואל ילדות כפי שהייתה יכולה להיות.בחלקו השני של הספר עובר המחבר לזמן קוהרנטי, של מי שהתגבר על מעקשי השפה והארץ החדשה. הוא נטוע בחבלי אהבה בקרקע ההפכפה, הבוערת לפעמים, ואף שהוא מתגעגע, אין לו עוד ספק שמצא את מקומו.