מדיניות החוץ של ארצות הברית
תקציר
כדי להבין את תולדות הציונות, צריך לשכוח את הסוף המוכר ולהתחיל מההתחלה, מהשבילים השונים שבהם פסעה לרגע ונמוגו עם הזמן מן המפה. מראשיתה, הלאומיות היהודית לא צעדה במסלול ישיר אל עבר מדינה ריבונית, אלא נעה במרחב סוער של רעיונות, זרמים ומגמות: החל בתנועות שביקשו לפתח אוטונומיה יהודית בתוך האימפריות הרב־לאומיות של אירופה, עבור בבּונד שקרא לשלב בין לאומיות יהודית לסוציאליזם בגולה, וכלה ביוזמות להגירה והתיישבות בארץ־ישראל או בטריטוריות חלופיות. בתוך כל אלה עלו גם מחלוקות על הגדרת דמותה של האומה המתהווה: משוויון חברתי מהפכני, דרך קפיטליזם יזמי ועד חזרה חלוצית אל הקרקע, ומשיתוף פעולה עם הממסד הדתי ועד גיבוש זהות חילונית חדשה.
הציונות – היסטוריה חדשה חושף את המאבק בין החלופות הללו ובוחן את הכוחות הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שהטו את תנועת הלאום היהודית לנתיב שהפך למציאות: ציונות מדינית־התיישבותית בארץ־ישראל. הספר עוקב גם אחר המתח בין החלוצים האשכנזים יוצאי מזרח אירופה ובין העולים מתימן ובני האליטה הספרדית־מזרחית הוותיקה – כל אחד מהם הביא עימו תפיסות שונות של הגשמת הרעיון הציוני – ובינם ובין האוכלוסייה הערבית המקומית.
זוהי הזמנה לשוב ולבחון את תזת הלאומיות היהודית, לא כמסע קבוע מראש, אלא כדרמה אנושית ואידיאולוגית רבת־פנים – סיפור על חזון שנולד מתוך מחלוקת, על פשרות שכפתה המציאות, ועל האופן שבו התגבשה הציונות כתנועה לאומית אחת מיני רבות בעידן של התעוררות עמים בעולם המערבי.
