מהו המסע ללא צילך

גלי גולדברגר היא בהחלט קול שונה בנוף המשוררים הישראלי. לשיריה התבטאות עמוקה של הנפש. יש שם משהו מן התום הילדי, מן עמקות הנפש, אך עם זאת בשלות ובגרות נפלאה שיכולה לפלח ולחדור לליבו של כל קורא. וזה היופי שבה, הסימביוזה הזו, האיחוד של השלֵו והנעים לצד הבוגר המתבונן, וכך אנחנו מקבלים את הפרספקטיבה הנכונה של הדברים… בעזרתה ממש… תוך כדי קריאה בשורותיה אנחנו מגלים אישה שמטיילת בשבילי החיים עם זכוכית מגדלת רגישה רגישה, כזו שביכולה להאיר לנו הקוראים את הדברים עצמם, וזה למעשה כל שאדם צריך כשהוא פונה לקריאת שירה