מה שהיה

"בואי נרד היום למרתף, ונסדר אותו," תפס אותי האושר החדש שלי בלי הכנה מוקדמת, בעודי מרוכזת בטוסט בריבת תות נוזלת.
בדרך כלל היה אומר מדי פעם: "מה דעתך לסדר את המרתף בסוף שבוע זה?"
"רעיון טוב," עניתי בכל פעם בחיוך, וחיפשתי בסתר תירוצים כדי להתחמק. דאגתי לסדר מפגשי סוף שבוע עם חברים, מצאתי דברים דחופים לעשות, הזמנתי אנשים, כרטיסים, נסיעות.


מה שהיה הוא קובץ של שישה־עשר סיפורים קצרים; מעט המחזיק את המרובה. בלשון ישירה, חסכונית ומתובלת בהומור, מציירים הסיפורים תמונות חיים מורכבות, מעברים בין ארצות, שפות, אהבות. מתוך עולם החומר של חפצים, עובדות ושיחות יום־יום, מציצים רבדים של עומק, כאב, וכמיהה לשייכות ולבית.

אווה רייך, נולדה ב-1946 בברגן־בלזן, גדלה בשוודיה ועלתה לארץ ב־1972. בעשור השישי לחייה החלה לכתוב סיפורים. מכל השפות שעמדו לרשותה בחרה לכתוב בעברית, אף שלא שלטה בכל מכמניה, כדי לגעת בחיים ללא מחיצות.
אווה רייך הלכה לעולמה לפני תשע שנים, וממשיכה לחיות בזיכרון אוהביה. סיפוריה נותרו אחריה, מפרפרים וחיים כמו מה שהיה.