מה שהעין רואה והלב מפרש

אֲנִי נוֹשֵׁם וְרוֹשֵׁם
וְנוֹשֵׁם כְּדֵי לִכְתֹּב
כּוֹתֵב כְּאִלּוּ יֵשׁ לִי חוֹב
כּוֹתֵב כְּאִלּוּ בְּלִי כְּתִיבָה
אֲאַבֵּד אֶת יְכָלְתִּי לַחְשֹׁב.


בוריס הלמן אוהב לרוץ ואוהב לכתוב שירה.
אם בריצה הנשימה נעתקת, עם הכתיבה הוא לוקח אוויר.
נושם כדי לכתוב וכותב כדי לנשום, כמו היה זה מבחינתו צורך חיוני לא פחות.
גם בספרו השביעי הוא שומר על החיוניות ועל החן,
על החוכמה ועל המבט החד.
זהו ספרו השביעי בהוצאת “אופיר ביכורים”.