מה שראה הכלב

מה קרה לפרסומאית יהודייה ניו יורקית צעירה שצבעה את שערה לבלונד והוזמנה להכיר את הורי המחזר שלה?(אל תשאלו!) ומה ההבדל בין התקף חנק להתקף בהלה? והאם היינו משתמשים ביתר קלות במכשירי וידאו אילו היו עשויים מפלסטיק אדום ושחור? ואיך התעשרו הרוכלים שהתהלכו בחוף הים והכריזו על סכיני קילוף ופותחני בקבוקים?אין נושא זניח לכאורה, שמלקולם גלדוול מחליט לחקור אותו ואינו נעשה מרתק, משעשע, מאלף ונחרת בזיכרון; ואין אדם שגלדוול מראיין ואינו נחשף על כל מעמקיו. גלדוול, כתב מוכשר במגזין "ניו יורקר", מעדיף את אנשי ה"אמצע", אלה העוסקים במלאכת החיים, הממציאים הקטנים, החדשנים האמיתיים, המשקיענים העיקשים. כאן נמצא בין היתר את סיפורו המתוק־מריר של ממציא הגלולה נגד היריון, את סודותיו של סזאר מילאן "הלוחש לכלבים" ואת בוגר הקולג´ המסוים שסיחרר את המגייסים של עמק הסיליקון.
 
"מטרתה של כתיבה טובה אינה לשכנע," אומר גלדוול. "עליה לעורר למחשבה, לאפשר הצצה לתוך ראשו של מישהו אחר." ספר זה הוא דוגמה נוספת לסקרנותו הסוחפת של מי שכתב את מצוינים.
 
מלקולם גלדוול נמנה עם צוות הכותבים של המגזין "ניו יורקר" מאז 1996, ובו פירסם לראשונה את כל הכתבות המופיעות במה שראה הכלב.ספריו האחרים, ביניהם מצוינים (כנרת, זמורה־ביתן 2009), התנוססו בראש רשימת רבי־המכר של "ניו יורק טיימס". גלדוול נולד באנגליה, גדל באונטריו, קנדה ומתגורר היום בניו יורק. מידע נוסף על המחבר באתרwww.gladwell.com.
 
"בעולם הרחב של הכתיבה העיונית, מלקולם גלדוול הוא מן המצוינים יוצאי הדופן של ימינו."
 
ניו יורק טיימס בוק רוויו
 
   
 תגובות קוראים הוספת תגובה