מזווית אחרת

פתאום
מצאתי זווית אחרת
שהיא קצת מעוגלת
וקצת שלמה
ומאוד פנימית ומוארת.
ככה זה כשרואים מזווית אחרת."

לעצום עיניים.
לנשום עמוק.
לנסות להאמין.
פשוט לקוות.

המשוררת ענת קופרמן יוצרת חיבור מעורר השראה בין המחשבה הרעננה לחשיבה מקודשת ובין
חשיבה ממוקדת לרגשות, מתוך עולמה הפנימי והחיצוני.

סגנון כתיבתה חושף התבוננות פנימית אל נבכי הנפש וחיפוש אחר משמעויות נסתרות, בהן היא
מציעה להתבונן על העולם מכמה זוויות ולהקרין אור אל מחשכי הלב.

בגישתה הייחודית היא מנסה לגעת בחסמים רוחניים מביאה את הגעגועים האנושיים, המאבקים
הפנימיים, ואת השאיפות העצמיות בעת תהליכי התמודדות והתחדשות.

שירתה חודרת מעבר למוחשי ומרחיבה את גבולות הזמן והמרחב, בהם יש כוח ועוז לעורר דמעות
של שמחה וצער כאחד, לעורר תחושה של פליאה על היופי והמורכבות של החוויה האנושית.

השימוש בתיאורים מילוליים מרהיבים, מאפשר לקוראים לתהות ולהזדהות עם התחושות והחוויות
המתוארות, לצאת עם הרהורים חדשים על עצמם, ולהדהד בעמקי נשמתם לעבר תקווה ואמונה.