מחוץ לתחום

"אני תמיד מניח שמקשיבים לי", אומר אפרים בשקט, "בכל מקום שאליו אני הולך. הטכנולוגיה היום מספיק מתקדמת כדי שיוכלו לדחוף מכשיר ציתות לכל מקום. גם לתחתית התיק שלך, למשל. אבל זו לא סיבה לחרדה. למכשירי ציתות צריך גם להקשיב, ואין להם מספיק כוח אדם בשביל זה. ובכל מקרה, הם לא מתעניינים בך. כך התרשמתי עד היום. אם תמשיכי להתנהג כרגיל, הכל יהיה בסדר. תסמכי עלי, טוב ?"

*
"אני לא מרכלת. אני מודאגת". אומרת אליס. "יכול להיות שמישהו מאיים עליהם או סוחט אותם באיזושהי צורה?"
"תהתה סוכנת האף־בי־איי", אומר טרוי, "לו היית רופאה, היית חוששת, כנראה, שהם קיבלו תוצאות שליליות של בדיקות, ואם היית בנקאית, היית חוששת שהמניות שהם השקיעו בהן נפלו".
"ברוקרית", מציעה אליס, "אם הייתי בנקאית הייתי כנראה חוששת שצ'קים גדולים שנתנו להם חזרו". היא מושכת בכתפיה, והבעות פניה המתחלפות מעידות על דו שיח פנימי שהיא מנהלת. "אני בכל זאת מודאגת", היא אומרת אחר כך, "הלוואי שאני מדמיינת, ומדובר, מקסימום, על מריבה משפחתית".
*
"הילדים עדיין פה?" קולו של האיש מעביר צמרמורת בבשרה של מרים.
"כן. גם הם וגם המורה".
"אז בוא נאסוף אותם ונסתלק מפה ".
לאסוף אותם. כאילו היו ביצי תרנגולת נטושות! ראשית עולה כעס בליבה של מרים. זה מה שנראה לכם שיקרה? שניכנע לכם כך, בלי שום ניסיון התגוננות? ואחריו בא הפחד, וההבנה שאין הרבה סיכויים לכך שחמישה ילדים ואישה שהותירה מאחוריה את גיל חמישים, יצליחו לחמוק לבדם מידיהם של טרוריסטים חמושים.


מ' קינן, כותבת רבי המכר הידועים, שביניהם סדרת 'ממלכה במבחן' ורבים אחרים, רוקמת שוב דרמה עלילתית סוערת ואינטליגנטית המשלבת בין תהליכים אנושיים עדינים לסיפור מתח רב רבדים, ובכתיבה קולחת ומדויקת מפגישה את הקורא עם דמויות המתמודדות עם הבלתי אפשרי, ועם שלוש גיבורות יוצאות דופן הנאלצות לגייס את כל כוחותיהן כדי להגן על אלו הזקוקים לעזרתן.