מיומנו של מועמד לבגידה

דפים אלה הנם ספור אישי (בלא שום יומרה לתפוס בקרסולי איזושהי ``אמת אובייקטיבית``) של איש שצעד באחד ממסלולי ההגשמה הציונית בארץ, מימי נעוריו בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, והמתמיד בכך עד עצם היום הזה.

מסלול תנועתו, ``השומר הצעיר``, וביטויו הבוגר - הקיבוץ הארצי, עם כל היותו בעל סימני זהות ייחודיים, חבר מיסודו לדרך המלך של העשייה הציונית, למה שכונה פעם בשם ``ארץ ישראל העובדת``.

לפנינו סיפור של ילדות ברוסיה, של עלייה ארצה בראשית שנות השלושים, של תל-אביב הקטנה, של בית הספר העממי ``תל נורדוי``, תנוער הנוער, הפלמ``ח, מלחמת העצמאות, הסערות האידאולוגיות שפקדו ופוקדות את הקיבוץ, במקרה הנידון - בית אלפא, והשלכותיהן על רקמת החיים החברתית, החל מהימים שהקיבוץ נחשב בהם בעיני שוחרי נתיבות בעולם כמופת לחברה אלטרנטיבית, לתא של החברה העתידה, וכלה באבדן הדרך והמבוכה הכללית של התנועה הקיבוצית כיום. ועוד כהנה וכהנה אפיזודות ואירועים שקנו לעצמם שביתה ייחודית במאגר זיכרונו של המספר, כגון שליחותו אל היהודים בבריה``מ, או פגישותיו עם אישים שונים, או קורותיהם של ספרים שהיה סנדקם או מריקם לעברית.

שם הספר גזור מן הכינוי `החביב` - ``מועמד לבגידה`` שהעניק מנהיג הקיבוץ הארצי יעקב חזן למחבר קובץ זה, מאחר שהאחרון מתח ביקורת נוקבת על תגובתה האנמית של הנהגת הקיבוץ הארצי בפרשת הדיבה על אהרון כהן. קוריוז המעיד משהו על אווירת אותם הימים בקיבוץ הארצי, אווירה שאכפה בסופו של דבר על כותב דפים אלה אשר העז לחשוב אחרת לשנות את דגשי עיסוקיו הרוחניים-אידיאולוגיים, ולפנות מן הפוליטיקה אל אהבת נעוריו - הספרות.