מיישרת עוגת גבינה

כּוֹאֵב לִי הַצֹּרֶךְ כְּסִיּוּט, וַאֲנִי אוֹכֶלֶת אֶת הָרֹאשׁ, יוֹרֶקֶת זָרוּת.

שירים, שהם מסע בתוך נהר, נגד הזרם, בניסיון לא ללכת לאיבוד, לא להיעלם.

הדימויים מחזיקים את הקורא השׂוחה ערני – לא צפויים, מאתגרים, תובעים דמיון דרוך, נוגעים במקום אחר.

שרון רווה, בעלת תואר ראשון מ"אורנים" ותואר שני בבריאות נפש קהילתית מאוניברסיטת חיפה.

שימשה במשך שנים רבות כמורה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, וכאשת שיקום בבריאות הנפש.

שרון מתמודדת עם הפרעת נפש, ומבחר שיריה מספרים על המסע הנפשי השברירי והלא פשוט, שעברה בדרך לשיקום והחלמה.