מיתר הקשב הדרוך

עַכְשָׁו שְׁעַת לַיְלָה
מִישֶׁהוּ אַחֵר כִּבָּה
אֶת הַמְּנוֹרָה הִדְהָה
אֶת הַמַּרְאוֹת הַקְשֵׁב
לִנְהִי הַתַּנִּים הָעוֹלֶה
בַּגֵּיאָיוֹת אוּלַי תּוּכַל
לִתְפֹּס אֶת שְׁבִיט
הָרֶגַע בִּקְצֵה זְנָבוֹ

תארו לכם שאתם נכנסים לחדר שכּולו מראות ומכל מראה נשקפת לכם בת דמות אחרת של עצמכם שהיא אתם עצמכם לא פחות מהדמויות האחרות. כך גם השירים בספר. חמישים שירים וחמישה שערים ב"מיתר הקשב הדרוך" וכל שער הוא מראה אחרת להוויַת החיים של מי שכתב אותם. שני שערים: אחד בכרמל, השני בסיני – על הטבע, היופי והסימבּיוזה ביניהם; שער שחוזר לילדוּת מתוך נסיון לפענח את ההווה; שער על אהבות שהיו, שישנן ושער על היהודי שאני. אפשר למצוא משמעות בכל רגע? יופי בכל מקום? התשובה לשאלה: "מי אני" נמצאת בעבר? והאהבות שהיו עדיין ישנן? מה יהודי בי? שירים שמנסים לברר.

יהונדב פרלמן