מכתבים לליאורה

מִכְתָּבִים לְלִיאוֹרָה, סִפְרוֹ הַקְּלָסִי שֶׁל עוֹדֵד בּוּרְלָא, רָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת 1960 וּמֵאָז קָנָה לוֹ אוֹהֲבִים רַבִּים. וְאֵין זֶה פֶּלֶא, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹפֵעַ כָּל טוּב: זוּג דָּגִים הָעוֹנִים לַשֵּׁמוֹת חֲבַקּוּק וּמוּסְטַפַה, תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר עֲטַלֵּף-מְשׁוֹרֵר, הַתֻּכִּי פּוֹלִי (שֶׁשְּׁמוֹ הָאֲמִתִּי הוּא בְּעֶצֶם זצףשגסץץםץ), צִרְצַר הַבַּיִת צִירְצִיר וְעוֹד שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל אַרְנָבִים, חִפּוּשִׁיּוֹת, עַקְרַבִּים, טַוָּסִים וּבַרְוָזִים – וְגַם אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ עוֹדֵד, שֶׁמְּסַפֵּר עַל מִפְגָּשָׁיו עִם כָּל אֵלֶּה בְּמִכְתָּבִים שֶׁהוּא כּוֹתֵב מִנְּיוּ יוֹרְק לְאַחְיָנִיתוֹ הַצְּעִירָה לִיאוֹרָה בְּקִבּוּץ גִּנּוֹסַר. מִכְתָּבָיו שֶׁל הַדּוֹד עוֹדֵד עַתִּירֵי דִּמְיוֹן, שׁוֹפְעֵי הוּמוֹר דַּק וְנָדִיב וְעִבְרִית גְּמִישָׁה וּמִשְׂחָקִית כְּמוֹ פְּלַסְטֵלִינָה סַסְגּוֹנִית, שֶׁתַּעֲלֶה לְלֹא סָפֵק חִיּוּכִים שֶׁל צְחוֹק וְהַפְתָּעָה עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל קוֹרְאִים צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים כְּאֶחָד.

עוֹדֵד בּוּרְלָא הוּא סוֹפֵר, מְשׁוֹרֵר, צַיָּר וּמְאַיֵּר, זוֹכֵה פְּרַס בְּיָאלִיק. נוֹלַד בִּירוּשָׁלַיִם בְּ-1915, וְכָתַב עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל סִפּוּרִים לִילָדִים, רֻבָּם כְּכֻלָּם עוֹסְקִים בְּבַעֲלֵי חַיִּים. אִיּוּרָיו בְּשָׁחֹר-לָבָן, חוּשׁ הַהוּמוֹר הַמְּיֻחָד לוֹ וְסִגְנוֹן הָאִיגָיוֹן (נוֹנְסֵנְס) הֵם מִסִּימָנֵי הַהֶכֵּר שֶׁל יְצִירָתוֹ.