מלאכים בשמיים

סיפורו המרתק של חיל אוויר, הבנוי על מתנדבים בלבד, שהצליח להביס חמש אומות ערביות ולהגן על המדינה היהודית שזה עתה נולדה. בשנת 1948, שלוש שנים בלבד לאחר השואה, צרו צבאות מקואליציה של מדינות ערביות על מדינת ישראל שזה עתה הכריזה על עצמאותה. הפולשים נשבעו להשמיד את המדינה הזעירה ואת 600,000 התושבים היהודים שחיו בה. שואה שנייה עמדה להתרחש. לישראלים, שסבלו מנחיתות מספרית של 60:1, לא היו בעלי ברית, צבא סדיר, חיל אוויר, או מעצמה שתפעל לטובתם. ארצות הברית, בריטניה הגדולה ורוב מדינות אירופה כפו מדיניות תקיפה של אמברגו ומנעו משלוחי נשק לארץ הנצורה. צבאות ערב כמעט כבשו את ישראל בימים הראשונים למלחמה. חיל האוויר המצרי שלט בשמיים ותקף ללא הרף ערים ועמדות צבא ישראליות. הכחדתה של ישראל נראתה כדבר בלתי נמנע. ואז הגיעה העזרה. חבורה של אנשי צוות אוויר מתנדבים הגיעו מארצות הברית, מקנדה, מבריטניה, מצרפת, מדרום אפריקה. רובם נלחמו במלחמת העולם השנייה – צעירים, אידיאליסטים, רברבנים, אציליים, תימהוניים, אמיצים להפליא. רובם הפרו ביודעין את האיסור שהטילו מדינותיהם על משלוחי נשק ומטוסים לישראל. הם הבריחו מסרשמיטים מצ´כוסלובקיה, וכיסו את צלבי הקרס שהיו צבועים עליהם בסמל מגן דוד. הם מרדו בחוקים הנוקשים של מדינותיהם וסיכנו הכול – את חייהם, את הקריירות שלהם, את אזרחותם – כדי להילחם למען ישראל. זו הייתה קבוצה קטנה, שמנתה פחות מ-150 איש. כור המצרף של המלחמה הפך אותם לאחים לנשק, שלחמו למען מטרה נאצלת. הם טסו, לחמו, מתו, וכנגד כל הסיכויים עזרו להושיע אומה חדשה. הסאגה של מתנדבי חיל האוויר במלחמת העצמאות של ישראל היא אחד מסיפורי הקרבות המרגשים ביותר, והעלומים ביותר, של המאה שעברה.