מלאכת האי אפשר

כל אחת היתה צריכה להציג את הדבר שהכי מחבר אותה לנשיות שלה.
כשהגיעו אליי התלבטתי אם להגיד "העיניים שלי" ולסגור עניין, אבל החלטתי לקפוץ למים ולהגיד את הדבר הראשון שבאמת עבר בראש שלי כשעלתה השאלה: "גברים, נראה לי שגברים זה הדבר שהכי מחבר אותי לנשיות שלי".
חלק הסתכלו עליי נבוכות ואחת צחקה. זו שישבה לידי, שבוודאות היתה פסיכולוגית, הניחה עליי את היד במחווה שנעה בין אמפתיה לרחמים, הרגשתי איך באחת עברתי לכיתה הטיפולית של הסדנה. התשובה הזאת הכתה בי בעוצמה – כשהפסקתי להימשך לאריק כגבר, אני הפסקתי להיות אישה, לא הרגשתי אישה יותר. חזרתי להרגיש אישה כשראיתי את רן. נשלפתי ממעמקי השכחה במפגש הזה, כאילו האישה שבי היא תגובה למישהו ואני בכלל לא יודעת איך היא מתקיימת בפני עצמה.

–––––
חייה של אלמה, מנהלת בכירה בתאגיד גדול, מתנהלים בתוך סדר ברור של קריירה תובענית, אימהות פעילה וזוגיות ארוכת שנים. המפגש עם רן, הארכיטקט שמוביל את תכנון המשרדים החדשים, מצית בה משיכה ותנועה המערערות בהדרגה את המבנה המהודק של חייה ומציף שאלות על חשיבות התשוקה, צרכים עמוקים ונאמנויות – האם רומן אסור יכול להפוך לבחירה נכונה? האם יש דרך אחת לחיות ולאהוב? ומה הם גבולות האפשר והאי אפשר של אהבות?
מלאכת האי אפשר הוא רומן על רגעים שבהם נחשף הקו הדק שבין תעוזה, על הכמיהה לחיות באופן מסודר ועל הקושי והיופי בלפעול בתנאים לא מושלמים, בחיים כפי שהם: מורכבים, חצויים, נעים בין קווים ברורים לבין קולות סודיים.
שרון רלוי, חיה בתל אביב ואם לשני ילדים, מומחית לניהול שינויים אסטרטגיים וליווי בכירים בצמתי שינוי מהותיים. ספר השירה הראשון שלה, "לביאה בשמש", יצא בשנת 2024 בהוצאת קתרזיס.