מלבדאתה

לשון לסופר כצעצוע לילד. לשון ביד יוצר - הוא לא מרגיש בה, עד שלא שובר אותה; וכשהוא מפיל אותה - הוא שומע את קולה של הלשון, השפה שהיא שלו.

מבחר מקיף זה משירתו של אבות ישורון, בעריכת הלית ישורון ולילך לחמן, מביא את אחד מגדולי המשוררים הישראלים, משורר מהפכן ששירתו בשלושים השנים האחרונות לחייו היתה נועזת, מקורית ומרתקת יותר מזו של צעירים ממנו בשנים רבות. שיריו מתפרעים בלשון שמשגעת את העברית ובערבוב הנושאים הגדולים של הקיום היהודי-ישראלי עם חומרים קומיים וזוטות של חצר אחורית תל אביבית.

ישורון שואב לכלל מטאפוריוּת הדדית את כל הנקרה בדרכו, קטן וגדול, טריוויאלי ומרכזי. בזה כוחם הגדול של שיריו לדקור את הקורא, להפעימו ולחדש את ראייתו. ישורון הוא "זה שיש לו מסמר תמידי בתוך הנעל", וה"מסמר" הזה קשור תמיד באשמה גדולה, היסטורית ואישית.