מסדרונות

אחרי איתן ורוני, והחלומות שהם מביאים לי, אני כבר לא אישה של בוקר. הגוף שלי כן. הוא קם השכם, מצחצח שיניים, מאכיל את החתולים, אחר כך מתקלח, מתלבש, מורח קצת גלוס, צללית ירוקה על העפעפיים ונוהג לעבודה. הוא עושה הכול בלעדיי, כי אצלי עוד לילה. אני מצטרפת רק כשאני מגיעה ללשכה, רואה את ערמת התיקים, פותחת את המחשב, מוזגת קפה מהתרמוס וחושבת, זהו. קדימה. יום חדש. אולי בגלל זה לא באו לי טוב בבוקר הבדיחות של שגב, וגם המחשבה שאולי אני, באמת, משחקת אותה אלוהים.

נילי גביש היא שופטת בבית המשפט המחוזי. אלפי תיקים נידונו בפניה במהלך שנות עבודתה ומאחורי כל תיק כזה מסתתר אדם, שעליה לפענח את טיבו כדי למלא את ייעודה. אבל מה מסתתר מאחורי נילי גביש?

מסדרונות הוא קובץ סיפורים שנע ממסדרונות הנפש של נילי הבת, האישה, האם, החברה – למסדרונות בית המשפט, על אולמותיו, משרדיו, המעלית )מקום מפגש קטן שבו מתרחשות דרמות גדולות(, ומשחקי האגו המתקיימים בו מאחורי הקלעים. הזיכרונות, אמיתיים או מדומיינים, נשזרים לסיפור שגדול מסך חלקיו, סיפור של חיים.

יהודית שטופמן־קריסטל, שופטת בכירה (בדימוס) בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כיהנה כשופטת במשך כשלושים שנה ועסקה במגוון סוגיות משפטיות. מאז פרישתה עוסקת בייעוץ משפטי ובלימודים אקדמיים. זהו ספרה הראשון.