מסע האנפה הכחולה

מרכבות של אש

הַכֹּל בִּי. אֵינְסוֹפִיּוֹת לוֹהֶבֶת
נְהָרָה שֶׁל אַהֲבָה זוֹרֶמֶת
לְאוֹר יָרֵחַ.

הַכֹּל בִּי.
כּוֹכָבִים שִׁכּוֹרִים
דֶּרְוִישִׁים מְחוֹלְלִים
בְּשָׁמַיִם כְּחֻלִּים.

הַכֹּל בִּי.
מֶרְכָּבוֹת שֶׁל אֵשׁ
שְׁמָשׁוֹת זוֹהֲרוֹת
מִשְׁתַּקְּפוֹת
בַּמַּיִם
מִתְנַשְּׁמוֹת
בִּי.

מסע האנפה הכחולה הוא מסעה של המשוררת להבנה עצמית, השלמה, אהבה והארה. במסע משתתפות דמויות רבות שמתחלפות ומתמזגות זו בזו – ילדה נלהבת אך גם נפחדת, נערה שנאלצת להתמודד עם פרידה ובדידות, אישה שחותרת להקים משפחה ובית שישמשו לה משכן, בת, אם, וכמובן גם משוררת, שכל חושיה פקוחים ליופיו של העולם ולקולו של אלוהים. השירים אינם מתעלמים מהכאבים שפוקדים את האנפה לאורך המסע – האפלה, הכאב, שברון הלב, בגידת הגוף, אפילו הזעם. המשוררת אינה שוכחת את הזמן שחלף, את החולשות שמתוכן היא צמחה, את המר והנסתר, ונותנת להם את מקומם. אבל יהיה אשר יהיה, היא לא מוותרת על הניסיון להתמיר את הדין לחסד, לאור, לתקווה, לשזירת עולמות וללידה מחדש. וגם כאשר היא כותבת על עצמה, על עץ החיים שלה, עלוותו וצלליו, שיריה מטים אוזן אל מה שמעבר לה – צלילי הנשמה וסוד הקיום.

אלי הירש

דליה לשמן היא בלשנית שחוקרת ומלמדת את סודות השפה בקבלה ובחסידות. היא מרצה ומנחה של סדנאות שבהן היא פותחת שערים להרגיש את חוויית הקיום ואת החיים עצמם, במציאות ומעבר לה. מסע האנפה הכחולה הוא ספרה השלישי. קדמו לו הספרים הגדה של שמות ו־לב שערים.