מסע ומתן

שש משלחות פילנתרופיות בראשות אלברט כהן, משה מונטפיורי ולודוויג אוגוסט פרנקל, יצאו לירושלים באמצע שנות החמישים של המאה התשע-עשרה. קדמו להן כתיבה רבה בעיתונות היהודית ומגבית מוצלחת למען היישוב בארץ ישראל. מלחמת קרים (1856-1853), אחד מביטויי השיא למעורבות האירופית ב'שאלה המזרחית', קיבלה אצל הפילנתרופים היהודים ביטוי ייחודי, בדמות פעילות פילנתרופית בירושלים, שנתפסה כבירת המזרח היהודי. ספר זה בוחן לראשונה את העיסוק החריג בירושלים ובמזרח היהודי באותן שנים כתופעה היסטורית הראויה לדיון בפני עצמה.
הספר מתמקד במפגש הכפול, של הפילנתרופיה היהודית עם היישוב, והמפגש בתוככי הפילנתרופיה היהודית בין נציגי אימפריות אירופיות מתחרות. המעבר מפעילות פילנתרופית בקרב המהגרים היהודים שגדשו את הקהילות החדשות במערב אירופה, לפילנתרופיית-חוץ, בירושלים, הציבה את הפילנתרופים אל מול 'אחר' יהודי, שהיה מצוי במרחב מדיני ותרבותי מרוחק. הספר בוחן את המפגש שבין הפילנתרופים ליישוב, ומתמקד ב'אימפריאליזם הרך', כפי שבא לידי ביטוי בפעילות הפילנתרופית, ובביטוי המדעי והספרותי שלו בדמות אוריינטליזם פנים-יהודי. בה בעת, הפילנתרופיה סייעה בביצור מעמדם של הפילנתרופים ככוח עולה במרוץ האימפריאלי סין ה'מעצמות' השונות במיקרוקוסמוס היהודי. המפגש בירושלים בין המעצמות הפילנתרופיות היהודיות, שייצגו אינטרסים ואתוסים אימפריאליים שונים, יצר זירה פוליטית יהודית חדשה, שסללה את הדרך לארגונים יהודיים בין-לאומיים ולראשיתה של פוליטיקה יהודית מודרנית.