מעשה באורח פורח

אַחַר צָהֳרַיִם שִׁגְרָתִי בְּבֵיתָם שֶׁל טַל, שִׁיר וְלִיבִּי מְקַבֵּל תַּפְנִית מַפְתִּיעָה עִם הוֹפָעָתוֹ שֶׁל אוֹרֵחַ קָסוּם.

בְּאֶמְצָעוּת דִּמְיוֹן פָּרוּעַ וּמֶרֶץ רַב, הוֹפֵךְ הָאוֹרֵחַ אֶת הַבַּיִת לְזִירַת שַׁעֲשׁוּעִים יוֹצֵאת דֹּפֶן.

בְּעוֹד הָאַחִים הַגְּדוֹלִים מְיַצְּגִים אֶת קוֹל הַהִגָּיוֹן וּמְבַקְּשִׁים לְהַצִּיב גְּבוּלוֹת, לִיבִּי הַצְּעִירָה נִסְחֶפֶת אֶל הַהַרְפַּתְקָה, שֶׁסּוֹפָהּ בְּאִחוּד מְרַגֵּשׁ.

מַעֲשֶׂה בְּאוֹרֵחַ פּוֹרֵחַ הוּא סִפּוּר מְחֹרָז, שׁוֹבָב וּמְלֵא דִּמְיוֹן, שֶׁיְּדַבֵּר אֶל לֵב הַיְּלָדִים וְיִגְרֹם גַּם לִמְבֻגָּרִים לְחַיֵּךְ.

סֵפֶר חוֹבָה בְּכָל בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁלּוּב שֶׁל יְלָדִים צְעִירִים וּבָּלָגָן מְבֹרָךְ.