מפגשים בין תרבותיים בחצר בית הספר במושבה

 החינוך העברי במושבות בתקופה העות´מאנית מוצג בהיסטוריוגרפיה הישראלית כנדבך חשוב בתהליך של בינוי האומה. מחברות הספר מבקשות  לטעון כי אבני הבניין  של החינוך הציוני, כגון הטיול, הגינה החקלאית, השירים בגני הילדים  ועוד, הם תוצר של השתרגות בין אידאות חינוכיות שמקורן באירופה לבין הניסיונות לעצב תרבות עברית מקומית. תהליכי ההשתרגות נבחנים  באמצעות  גישתה של ההיסטוריה הטרנס-לאומית (transnationalism). התבוננות באמצעות העדשה של ההיסטוריה המשתרגת, שהיא תת-קטגוריה של  אותה גישה, מראה, למשל, כי הנורמה של חינוך ציבורי יישובי, שהייתה רווחת  באירופה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה, הועברה לארץ-ישראל העות´מאנית על ידי פקידות הברון רוטשילד וארגון יק"א. גופים אלה, שלא היו שותפים לחזון של חיבת ציון (והתנועה הציונית), מימנו את מסגרות החינוך העבריות שביקשו לחנך ולהטמיע תודעת מקום חדשה.  התנאים הבראשיתיים ששררו במערכת החינוך העברית בארץ-ישראל יצרו מציאות של מעין מעבדה חברתית-תרבותית קטנה אשר מאפשרת לבחון באופן כמעט פרטני כיצד הביוגרפיה המקצועית ובתי הגידול השונים של המורים השפיעו על רכישת הידע שלהם ועל תפיסותיהם, וכן  מאפשרת היא לבחון את דרכי  אימוצה, העברתה, עיבודה  והתאמתה של אידאה חינוכית למציאות של ארץ-ישראל העות´מאנית במושבה. תהליכים אלה באו לידי ביטוי בין היתר במדיקליזציה של החינוך, ביצירת הכשרת מורים וגננות מודרנית,  בעיצוב חינוך מתקדם (פרוגרסיבי) לגיל הרך ועוד. פרופ´ נירית רייכל היא מרצה בכירה במכללה האקדמית כנרת ובמחלקה לתארים מתקדמים במכללה האקדמית גורדון ושותפה בפרויקטים בין-לאומיים. בעבר ניהלה את  בית ספר ´אופירה´ בשארם-א-שייח´ ואת  חטיבת הביניים בכפר הנוער כדורי,  שימשה ראש החוג לחינוך בלתי פורמלי  במכללת אורנים וראש אקדמי  במכללת אוהלו. בין ספריה: פדגוגיה אחרת: למידה לאורך החיים והשכלה גבוהה (בשיתוף עם פרופ´  דורית אלט); סיפורה של מערכת החינוך ה(ארץ)ישראלית; בית ספר צומח בין ים למדבר ונעקר -  בית ספר ´אופירה´ (שרם א שייח´  1982-1974). מחקריה, העוסקים בדיוקנאות של אנשי חינוך  על ציר הזמן, בהתפתחות מערכת החינוך ה(ארץ)ישראלית ובלמידה לאורך החיים, התפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים.   ד"ר טלי תדמור-שמעוני היא היסטוריונית של החינוך וחברת סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עורכת כתב העת ´דור לדור´ ועומדת בראש מעבדת המחקר אתוסים ציוניים בחינוך במרכז לחקר ישראל שבמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון.  ספרה  שיעור מולדת: חינוך לאומי וכינון מדינה 1966-1954 ראה אור בשתי הדפסות (2011,2010). מחקריה העוסקים בניתוח הממשק בין השיח החינוכי לשיח הציבורי ובהיסטוריה של מורים מזוויות שונות (מגדר, הגירה ועוד) פורסמו בכתבי עת בין-לאומיים שונים.