מצרפים
תקציר
משוררת מִצְרָפִים ניצבת בקולטנים פרושׂים וערניים בתוך רוח תקופתה, ומתמרנת בין הציפיות החיצוניות לצווים הפנימיים "בְּתוֹךְ כָּל הַנְּיוּ נְיוּ-אֵיג' הַזֶּה,/ הַפּוֹסְט פּוֹסְט-מוֹדֶרְנִיזְם, פְּלוּרָלִיזְם,/ הַבּוּדְהִיזְם, הַחִפּוּשִׂים הָעַצְמִיִּים,/ הַעֲצָמַת הַנָּשִׁיּוּת, הַפּוֹלִיטִיקְלִי-קוֹרֵקְט, הָרַב-תַּרְבּוּתִיּוּת." דעתנית ובועטת, היא מתאכזבת ש"בַּסּוֹף,/ בַּסּוֹף אֲנַחְנוּ רַק חַיּוֹת/ נִלְחָמוֹת בְּבֹץ," ובה בעת מתגעגעת "לְסָבְתָא אִידָה הַקְּטַנָּה,/ עוֹד עוֹמֶדֶת עַל שְׁרַפְרַף/ מֵעַל סִירִים,/ וְשָׁרָה לָנוּ בְּלָדִינוֹ/ שִׁיר פָּשׁוּט עַל הַחַיִּים."
זהו ספר ביכורים מקורי ומרשים מאת אפרת לוצאטו, אשת חינוך וחוקרת נוירופדגוגיה, המגישה לקוראיה משירת האינטלקט המגשש, כמו גם ממרתפי האִיד המבעבע. כמאהבת נלהבת של העברית על רבדיה, שיריה נודדים מהריאליה הנוקבת של פצעי הנעורים אל מרחבי דמיון מאוכלסים בקֶנטאורים, לווייתנים ו"כְנוּפִיּוֹת שֶׁל טְרִיגוֹנִים"; מבית הכנסת "וְקוֹלוֹת הַתְּפִלָּה" אל מדעי המוח, הפעילות העצבית התוך-סינפטית, הדופאמין ופרצים געשיים שנורים "ישר מהאמיגדלה".
ייחודי ומרתק הטיפול הלוהב של לוצאטו בנשיות ובאמהוּת: בין איתור תופעות במרחב, "יוֹתֵר וְיוֹתֵר נָשִׁים/ יוֹדְעוֹת שֶׁיּוֹתֵר/ וְיוֹתֵר/ אַשְׁמָה,/ הוֹפֶכֶת אוֹתָן/ לְחוֹלוֹת/ יוֹתֵר וְיוֹתֵר –/ וַעֲדַיִן", לבין הרחבת העדשה אל הבין-דוריות האבולוציונית בשושלת של אמהוֹת ובנות. בין התפקיד, הדאגה והשליטה העצמית, לבין שילוח הרסן. למשל, דרך הריקוד, או האלכוהול – "עָרִי, עָרִי./ אֵדִים מְזֻגָּגִים/ טוֹבִים לָךְ,/ מִסְתַּבֵּר."
לקוראי וקוראות מִצְרָפִים צפויה חוויה פואטית חיונית ונועזת.
יחזקאל רחמים
ד"ר אפרת לוצאטו היא מדריכה פדגוגית, חוקרת ומנחה בתחום החינוך המיוחד והנוירופדגוגיה. שירים פרי עטה פורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת לשירה (״משיב הרוח", "הו!" ועוד). מִצְרָפִים הוא ספר שיריה הראשון.
