מתרגשת

זה לא סרט, אלא שקופיות – קטעי חיים לאורך עשרות שנים, מלאי אהבות, בגידות, מכאובים והרהורים.
"אימא יקרה שלי, ... סיימתי לקרוא את הפתקים. הפתקים "זרקו" אותי. "נאלצתי" לחשוב בלא מעט מקומות.
גיליתי נתיבים דומים בחיי: לימודים, ילדים, בעל, מאהבים, פקפוקים, חלומות, החלטות."

הקשרים בין בני המשפחה, ובמיוחד בנות המשפחה, נחשפים בספר הזה בדרך מרתקת, באמצעות 45 פתקים, אשר לא בהכרח מסודרים בסדר כרונולוגי. האֵם כותבת לעצמה פתקים ומעבירה לבתה, שעוברת לגור למשך תקופה בניו זילנד. הפתקים מעוררים השראה בבת, והיא מחליטה לכתוב התיחסויות אישיות לצד המכתבים ולהוסיף הערות מתאימות בהווה. הבת אף היא כותבת סיפורים קצרצרים, בחלקם על חייה.
בדרך ייחודית נפרשים לפנינו הקשרים ומערכות היחסים בין הדורות השונים במשפחה, ההשלכות של מעשי בני המשפחה על אחרים והשוני והדימיון ביניהם. נוסף על הפתקים, מתקיימים גם מפגשים אמיתיים של המשפחה, שיש בהם חשיפות מרגשות וכואבות.

זהו ספר מרתק ושונה, לא רק במבנהו, שמכיל קפיצות קדימה ואחורה במחשבות, אלא גם בתוכְנו: ניצוצות של הבנה אוניברסלית בחייהם של בני אדם, וההצצות לנבכי החיים. הקורא אולי ידמה את עצמו לצופית, המרחפת מפרח לפרח ויונקת את הצוף.

זהו ספרו השביעי של גדעון שטוסל, מהנדס במיל' וכותב בהווה. קדמו למתרגשת: "היה איש אחד שלא למד לשקר", סטימצקי 2018, סיפורים קצרים; "בקופסת השכל של הדחליל", סטימצקי 2019, סיפורים קצרים; "לדוג אומץ", בין סגול ובין תכלת, 2021, שירה פרוזאית; "כשהמקרר סוף סוף מלא", צבעונים 2021, שירה פרוזאית; "אני לא אותו דבר", אוריון 2022, ספר ילדים; ו"הקטעים הטובים" – תשע נשמות, 2022, סיפורים קצרים.