נעלבתי קשת הרגשות שלי

קַרְנִי הוּא חַד-קֶרֶן קָטָן.
הוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל בְּנֵי מִינוֹ,
אוֹ כִּמְעַט כְּמוֹתָם...
יֵשׁ לוֹ רַעֲמָה בְּצִבְעֵי קֶשֶׁת בֶּעָנָן
שֶׁמַּחְלִיפָה אֶת צְבָעֶיהָ בְּהֶתְאֵם לָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ.

קַרְנִי נֶעֱלַב.
יֵשׁ מִלִּים שֶׁפּוֹגְעוֹת בּוֹ.
זֶה גּוֹרֵם לוֹ לְהַרְגִּישׁ כּוֹעֵס וְעָצוּב גַּם יַחַד.
גַּלּוּ כֵּיצַד קַרְנִי יָשִׁיב לְעַצְמוֹ אֶת מַצַּב רוּחוֹ הַטּוֹב!