נעשה אדם

תיאוריית האבולוציה היא עמוד התווך של הביולוגיה
המודרנית, אך השפעתה התרבותית חורגת הרבה מעבר לכך.
הפרדיגמה האבולוציונית מספקת תבניות חשיבה לא רק בתחומי
מחקר כמו קוסמולוגיה ובלשנות, אלא גם בתרבות הפופולרית.
יתר על כן, כבר למעלה ממאה וחמישים שנה היא מעוררת דיונים
מוסריים ועומדת בחזית העימותים בין דת למדע.
האבולוציה בגרסתה המודרנית מציבה קשיים רבים בפני האדם
המאמין: פרשנות הפסוקים, גיל העולם ועוד. אך העיקרי והמהותי
שבהם הוא האיום לדחוק את הבורא מתפקיד יוצר החיים, ולהחליפו
במנגנון אקראי ועיוור. תוצר הלוואי של הדחיקה הזו הוא פגיעה
ברעיון הבחירה האנושית.
כל בן אנוש נושא אינטואיציה בסיסית, במודע או שלא במודע:
ביכולתי לבחור בין טוב לרע, בין מוסריות לברבריות ובין הראוי
לבלתי ראוי. התורה מלמדת שאת יכולת הבחירה טבע בנו הבורא,
ולכן טמונות בה משמעות רבה ואחריות גדולה. גם אם ההומו
ספיינס אינו אלא ענף קטן במחלקת היונקים, שהופיע כתוצאה
של מוטציות ולחצי ברירה ושחולק אב קדמון משותף עם היתוש
והתולעת – קיומו איננו במקרה. לקיום האנושי יש תכלית, וממילא
גם תפקיד, שאינם נחלת שום יצור אחר בטבע.
הספר נעשה אדם לא נועד להתפלמס עם תיאוריית האבולוציה,
אלא להאיר את מחשכיה. תוך הקבלת עקרונות התיאוריה לרעיונות
תורניים ולמבנים קבליים, הולכת ונפרשת בספר תפיסה מקורית
שלא רק חושפת את נוכחות ה' ואת השגחתו בעומק מנגנוני
האבולוציה, אלא גם משיבה את האדם למעמדו הראוי כבעל בחירה
וכמממש תכלית הבריאה.

הרב יצחק גינזבורג (נולד תש״ה 1944) הוא מהחשובים שבמורי הקבלה והחסידות
בדורנו. במשך למעלה מארבעים שנות פעילותו הוא פיקח על כתיבתם של
למעלה ממאה וחמישים ספרים בשלל נושאים, בעברית ובאנגלית, שרבים מהם
תורגמו לספרדית, לרוסית, לצרפתית, ואפילו לסינית. גישתו הכללית של הרב
גינזבורג ליחס בין התורה והמדע מוצגת באריכות בספר 'איחוד התורה והמדע'.