סורג שפה

קובץ זה, `סורג שפה` על שם אחד מספרי השירה של צלאן בשפה הגרמנית, כולל מיבחר מכל ספרי השירה שלו, יחד עם קטעי פרוזה, בתרגומו של שמעון זנדבנק.
המשורר היהודי- גרמני, פאול צלאן, שמעולם לא חי בגמרניה, העניק לשירה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השניה, את אחד מקולותיה היותר מיוחדים, ומקובל לראות בו את המשורר הגרמני החשוב של המחצית של המחצית השניה של המאה עשרים.
כמי שבמלחמת העולם נשלחו הוריו (מטשרנוביץ) למחנה השמדה, והוא עצמו גוייס לעבודת כפיה, עומדת פרשת חייו בסימן היתמות, העקירה והטלטולים, וסופו שהתאבד בטביעה בנהר הסינה.
קרוע בין רגש ההזדהות עם ``העם היהודי שנהרג`` לבין דבקותו בשפה הגרמנית, שקמה ועלתה ``מתוך אלף האפילות של הדיבור הממית`` כשהיא ``מועשרת`` - הוא כותב שירה, שבה נעשית השלילה לכוח חיובי כביכול, לרוויה של ההיעדר, שירה המבקשת אחר הגאולה, הזוהר, היופי, החחים -שבמוות. שירה זו עוסקת עיסוק אובססיבי בלשון, הלשון נתפסת בה ככלי הקומוניקציה המשוכלל ביותר, אבל גם כמחיצה בפני מגע של ממש, ובהתאם לכך מיטלטלת שירת צלאן בין וירטואוזיות לשוניות עצירת דמיון מאין כמוה לבין רזון סגפני שהוא כופה על עצמה.