סירוניות בבית המדרש

בסיפורי מדרש האגדה הארץ ישראלי על ספר ויקרא נחשף עולם מפתיע בדינמיות שלו, הנעה משגרת חיי היום יום למאורעות היסטוריים, מבית המלוכה ובית המקדש לתנור האפייה הביתי. בדמויות: נשים הרות ויולדות, קיסרים רומאים, חכמים בבית המדרש וחקלאים ובעלי אדמות, וכן דמויות מקראיות ומיתולוגיות. המנעד החווייתי המתגלם בסיפורים אף הוא רחב באנושיותו: מלאות ההיריון והלידה, שגב הבריאה, וחוויות אישיות וקהילתיות של פגיעה, אובדן ואבל. מן הסיפורים עולים פעמים רבות קולות של דמויות שאינן נמנות עם המעמד השליט או המנהיג דווקא, ובהם קולות חתרניים ממש.
בעשרת המאמרים, שנכתבו במשך כמה עשרות שנים ועובדו ונערכו לקראת הכללתם באסופה זו, המחברת מנתחת סיפורים משלהי העת העתיקה בכלים בני זמננו ומקומנו. הדיון בסיפורים נדרש לשלושה מוקדי מחקר עיקריים: תורת הספרות – הפואטיקה; הפולקלור והתרבות העממית; והפרשנות – עיון בפעילות הפרשנית המרכזית לשיח של חז"ל, והתבוננות ביקורתית ומעורבת בדרכי הקריאה הפרשנית המחקרית העכשווית. בדיון מובא גם ההקשר ההיסטורי של ארץ ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה הנוצרית. בסיפורים באים לידי ביטוי יחסים רוויי מתחים בין הקבוצות השונות הפעילות בחברה בת הזמן: יהודים ויהודיות מלומדים, וגם המרוחקים יותר ממוסדות הלימוד הרבניים, וכן נוצרים ופוליתאיסטים, באזור המזרחי של אגן הים התיכון ואף במרכזה של האימפריה השלטת בעיר רומא. הדיון במה שמכונה כאן 'דו־שיח סיפורי' מעלה זיקות ושאילות בין־תרבותיות ובין־דתיות. מדרש ויקרא רבה מוצג בספר כאחד מאוצרות הספרות העברית העתיקה, מלאכת מחשבת ספרותית רבת־ערך.

גלית חזן־רוקם היא פרופסור אמריטה בחוגים לספרות עברית ולימודי הפולקלור והתרבות העממית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרסומיה הרבים ופעילותה במחקר ובהוראה נודעים בארץ ובעולם, ועם תלמידיה נמנים חוקרות וחוקרים חשובים בתחומים שבהם עסקה. חיבורה 'רקמת חיים: היצירה העממית בספרות חז"ל – מדרש האגדה הארץ ישראלי איכה רבה' (תל אביב, תשנ"ז) סימן דרך חדשה וייחודית בחקר ספרות האגדה. גלית חזן־רוקם פרסמה שלושה ספרי שירה ותרגומי שירה.