סלון הדחויים ציפורים

לכולנו יש הרבה ציפורים בראש שמבקשות לפרוש כנפיים ולעוף אבל החיים מוכיחים לנו שלא תמיד זה מצליח. לפעמים כן ולפעמים, אנחנו נחבטים אל הקרקע אבל מנסים שוב ושוב ומקווים: אולי הפעם.
אין כמעט משורר שלא כתב על ציפור כזאת או אחרת, בין ממשית ובין מטאפורית. בנות הכנף הן מוטיב אהוב על משוררים, כמו גם על פזמונאים.
ביקשתי מכם להביא לנו את הציפורים שלכם. אלה שיש לכם בלב ובנשמה, במגירה, בכלוב, או על ענפי העץ שמול חלון חדרכם. רציתי שתפרשו כנפיים ותעופו הכי גבוה שאפשר.