סנדר

המדרכה הייתה צרה מלהכיל את ההמון שזרם לקניות ערב אחרונות. הם נהדפו לאחור, וכששבו ומצאו זה את זה הציג את עצמו בפניה בשמו, "סנדר", אמר, והתעורר בה החשש שמא ירצה ללחוץ את ידה. מחמת חינוכה הדתי אינה לוחצת ידיים לגברים זרים. אבל הוא שמר את ידיו בכיסי הז'קט ודווקא משום כך התחשק לה לראותן. האם הן גדולות וגבריות, או קטנות ונשיות? ומגען, האם הוא קר או חם, חלק או מחוספס?

חוה, מורה לספרות בת עשרים-ושמונה, חיה בירושלים עם הוריה, המאוכזבים מכך שעדיין לא מצאה את האיש המיועד לה. בקורס להקלדה בשיטה עיוורת היא פוגשת בסנדר, עולה חדש משיקגו, הצעיר ממנה בשנים אחדות. בין השניים נרקם קשר מהוסס, המוביל לחתונה המיוחלת. הזוג עובר לגור בצריף בחצרם של יואל, מורו ו'פטרונו' הכריזמטי של סנדר, ואשתו המושכת אידה.

בכושר התבוננות נדיר וביכולת סיפור מופלאה מתארת חנה בת שחר את רשת החוטים הנטווית סביב הזוג הצעיר והלא מנוסה, את נבכי הנפש של חוה ביחסיה עם סנדר, עם פטרונו, עם חברותיה ועם הוריה.

סיפור על תשוקה נשית לאהבה ולחיים, המתפרצת, בין היתר, בתיאורי רחובות ירושלים והצמחייה האופיינית לה, אל מול סגפנותו של הגבר, שאינו רואה אותה ועסוק בעצמו ובצרכיו.