עד הקצה ובחזרה

שיריה של שינה, שהחלה בכתיבה בגיל 40, עוסקים ברובם בבני משפחתה, ובפרט נשות המשפחה – סבתה, אמה ובתה האוטיסטית. דרך כתיבתה הכנה והחשופה אודותם ואודותיהן, מצליחה שינה לגעת בנושאים רגישים של גוף, הזדקנות, זקנה, וגעגוע, ולספק לקוראים הצצה הן להתבוננותה הפנימית חסרת הרחמים, והן להתבוננותה החדה על העולם שסביבה.