עוזב הולך

אין תמונות, אפילו לא אחת, אמא עשתה עבודה יסודית, אין דרך להיזכר. בחלומות שתוקפים אותי לא מוגן מופיע אבא גבוה ורחב אבל בלי פנים, לפעמים הפנים מחוקות, לפעמים הוא עם הגב, לפעמים אני מתעורר בדיוק כשהוא מתחיל להסתובב.

גבר מזדקן. גבר צעיר. אבא, בן, קִרבה, ריחוק וצער ואהבה חסומה ואילמת. מישהו קם פתאום והולך, מסתלק ומפנה את הגב – מישהו נשאר.
שתי נובלות בספר, עוזב הולך וחלון ושתיהן עוסקות בכאב ובחסד, בכלא החם שאין בו פתח מילוט, בגרעין המשפחתי המצומצם.
עדו חפץ יליד 1962 .נולד בישראל ומתגורר בכליל. זהו ספרו הראשון.