עליזה אורבך שיר על הארץ מחודש

ספר זה נוצר בדרך אחרת משאר ספרי.

על פי רוב נולד בי רעיון ואני יוצאת לדרך הצילום בעקבותיו.
במקרה זה נאספו להם צילומי נופים של הארץ שצולמו במהלך השנים האחרונות (בספר מקובצים צילומים משנת 2007 עד כשבוע לפני סיום העבודה על הספר.) ולפתע ביקשו להתקבץ יחד ולהיות לספר. קטן וצנוע. כמו הארץ ההיא שהיתה לנו.

האווירה הכללית השוררת בארץ, על כל פנים האווירה אותה אני קולטת, הכתיבה את המבחר.

הארץ שנתה את פניה באופן קיצוני . אדם לאדם זאב. הכסף הוא האל הכל יכול לו עובדים כולם. האלימות השוררת בין כל חלקי החברה איומה ונוראה ומשתקת כל חלקה טובה. על דבר של לא כלום אדם ישלוף סכין על רעהו. הערבות ההדדית, האיכפתיות והאהבה, שהיו אחד מסימני היופי של הארץ, כמעט ונעלמו (רק בעתות מלחמה היא מבצבצת שוב).
כנראה לכן אופפת את הספר משהו מרוח הנכאים המהלכת בארץ בתקופה זו. ואף על פי כן אני חשה שבנופים אלו של המקום אני מצליחה למצוא מעט נחמה .