על הפסיכו תיאולוגיה של חיי היום יום
תקציר
"אני תוהה כמה מן הקוראים שֶיטלו לידיהם את הספר הזה, יהיו מודעים לכך שהם אוחזים באחד מכתבי המפתח של מאה השנים האחרונות– טקסט קלאסי חדש נולד, שווה-ערך לכתביהם של היידגר ושל ויטגנשטיין. ספר זה מכיל הרבה יותר מהתערבות בוויכוחים פסיכואנליטיים-דתיים עכשוויים; סנטנר פורץ דרך חדשה לשוב ולממש את המורשת היהודית-נוצרית כנגד ההתקפה הממשמשת ובאה מצדם של הבודהיזם המערבי, של חכמת העידן החדש ושל תורות-יסוד שקריות".
[סלבוי ז'יז'ק]
"בהגיגיו המתוחכמים על פרויד ורוזנצווייג בוחן אריק סנטנר באורח משכנע את הדחף האתי העומד בבסיס מפעליהם השונים לכאורה. בהראותו כיצד מניעיהם המובלעים של שני ההוגים הגרמנים-יהודים האדירים האלה משלימים זה את זה, מדגים סנטנר כיצד שניהם מספקים פסיכו-תיאולוגיה של חיי היום-יום, שאותה הוא מאכן בציווי המקראי לאהוב את האחר".
[פול מנדס-פלור]
בספרו על הפסיכו-תיאולוגיה של חיי היום-יום מזמן אריק סנטנר את זיגמונד פרויד לדו-שיח עם בן-זמנו פרנץ רוזנצווייג לשם יצירת מחשבה מחודשת על החיים האתיים והפוליטיים. תוך כדי חקירת הממדים התיאולוגיים בכתבי פרויד וגילוי רמזים פסיכואנליטיים בלתי צפויים בפילוסופיה הדתית של יצירת המופת של רוזנצווייג כוכב הגאולה, סנטנר בונה טיעון מקורי להבנת דתות של הִתגלוּת במונחים תרפויטיים ומציג מבט חודר לאופן שבו מציעה הבנה זו דרכים פוריות לתפישה חדשה של קהילה פוליטית.
אריק סנטנר הוא פרופסור ללימודים גרמניים ושותף בוועד ללימודים יהודיים באוניברסיטת שיקגו. סנטנר כתב על [המשורר] פרידריך הלדרלין, על זיכרונותיו של השופט דניאל פאול שרבר, ועל התמות של אבל, של זיכרון ושל קולנוע בגרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה.
