עם שחר הוצרות העור

הָיִיתִי יַלְדַּת הַדְּיוּנוֹת מְחַבֶּקֶת עֵצִים, מִתְפַּעֶלֶת מִקּוֹצִים.כְּאַחַד הַזּוֹחֲלִים.לְיָמִים הִתְרַחַקְתִּי מֵעַצְמִינִמְנַעְתִּי מִסִּכּוּנִים. הָלַכְתִּי עַל בָּטוּחַבֵּין חֲרִיצֵי הַמַּרְצָפוֹת דּוֹאֶגֶת לֹא לִדְרֹךְעַל הַקַּוִּים.זְהִירָה כֹּה הָיִיתִי, בְּכָל זֹאת נָפַלְתִּי.הִשְׂכַּלְתִּי לָעוּף.וּכְשֶׁעֲנָפִים חַדִּים פָּעֲרוּ חֲלוֹמוֹת וְרִטְּשׁוּ, הִסְתַּוֵּיתִי.כָּךְ שָׂרַדְתִּי.כָּעֵת עֲשָׂבִים קוֹרְאִים אֵלַי בִּשְׂפָתָםוַאֲנִי נִזּוֹנָה.