עמדה 55 סתיו 2025
תקציר
גיליון 55 של "עמדה" מתפרסם על רקע סיום לפי שעה של מלחמת הטילים מול איראן, בעוד המערכה בעזה הנמשכת כבר קרוב לשנתיים, ממשיכה לגבות מחיר אסטרונומי, נוראי, של חיי אדם ועשרות חטופינו טרם נפדו.
אנחנו שחוקים ורצוצים, מפולגים ומשוסעים. עד זוב דם.
יותר מתמיד נדמה כי הקיום שלנו כה שברירי ואקראי. עד מתי.
דעו רק זאת - אנחנו לא מחזיקים באמת. אף אחד לא מחזיק.
אולי אם נבין זאת, יד מושטת תפגוש יד אחות.
אנחנו מאמינים כי הספרות יכולה להציע סוג של נחמה, מרפא או תיקון.
השנה, על סף תהום, אנחנו מציינים 30 שנה להופעת הגיליון הראשון של כתב העת "עמדה".
ההוויה הספרותית עיוורת היא לאג'נדה פוליטית, חברתית או דתית – היא נאמנה רק לאמת פנימית מוחלטת, שלה עצמה. ספרות כזאת יכולה לחולל פלא. המסתורין הזה יכול להתקיים רק אם מתמסרים באופן מוחלט, לחוויה, לקיום הפנימי התוסס.
רק כך ולא אחרת, יכולות להיווצר גם משמעויות פוליטיות ואחרות.
חומר הגלם שלנו הוא מילים וביטויים. אנחנו מרכיבים ממילים דברים שאינם יכולים להיאמר במילים.
בראשית היתה מילה ובאמצעותה אנחנו סוללים נתיב להכרה - הפעולה הזאת היא מעשה השירה והספרות, היא העמדה הפואטית שלנו !
העמדה הפואטית של "עמדה" מבוססת בראש ובראשונה על התמסרות ותשוקה לדבר. כתב העת מבקש לתת ביטוי ולהעמיד במה לספרות במובנה הטוב, המרומם ומרחיב הדעת, הרציני והמחויב וכל זאת מבלי להתחמק ממחלוקות פואטיות ואסתטיות, אדרבה – “עמדה” מברך על כל דיון רציני ומעמיק בסוגיות העומדות ברומם של עולם וספרות.
הספרות היא לא בידור ולא קריירה ולא שופר ביקורתי. הספרות היא כוח טבע שעושה מהפכה בחיים הפנימיים שלנו. היא משפיעה על כולנו. הספרות עוזרת לנו להבין את המציאות ולא פחות מכך – לסלול את המציאות הייחודית לנו.
הצידוק לקיומנו בעולם מדיאלי, הלום גירויים ויזואליים אמיתיים ומזוייפים, הוא הצגת ההוויה הישראלית על סחרחרותיה. וזאת באמצעות בחירת טקסטים אשר מבטאים דיבורים אותנטיים, אמיצים ועמוקים הרוחשים בספרותינו, דיבורים ונוסחים המבקשים לגעת בדברים.
עמדה" בוחרת במודע להעדיף יצירות מקור שאינן מקדמות סדר יום פואטי או פוליטי/מגדרי/גילני ואיננה מסננת את הטקסטים המתפרסמים בה על פי מידת התאמתם לאופנה כזאת או אחרת.
מטרתנו היא לא להתמקד בבטוח ובמובן מאליו, אלא להציע פיסת ספרות צרופה, אותנטית, עמוקה ורצינית פרי עטם של סופרים וסופרות החיים כאן בישראל על סף התהום. להתקדם, להתרחב, לפרוץ, לחדש, לומר אמירה, למפות ולהעריך ופשוט להוות חלק אמיתי ורלוונטי בחיים שלנו.
על אף הכל נמשיך. נוע תנוע עמדה.
