עץ הממתקים

מְסִבַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל סְנָאִי הַגָּדוֹל מִתְקָרֶבֶת, אֲבָל סְנָאִי הַקָּטָן מַעֲדִיף לְשַׂחֵק בִּזְמַן
שֶׁכָּל הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת מְכִינוֹת אֶת הַחֲגִיגָה. כְּשֶׁסְּנָאִי הַקָּטָן מוֹצֵא עֵץ קָסוּם מָלֵא
בְּמַמְתַּקִּים טְעִימִים, הוּא מְגַלֶּה שֶׁהַדָּבָר הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר הוּא לַחֲלֹק עִם כֻּלָּם.

הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ לְסִפּוּר מַקְסִים עַל חֲבֵרִים
טוֹבִים, עַל נְדִיבוּת וְעַל מַמְתַּקִּים...