פחד הגבהים של הפינגווינים

פחד הגבהים של הפינגווינים, ספר שיריו החדש והמרגש של שוקי גוטמן, נוגע בלב הימים הללו בדרך העמוקה והמרתקת ביותר – דרך הטלטלה והשינוי. מה שהתחיל בתנופה גדולה אחר "מַסַּע חִפּוּשִׂים מְאֻלְתָּר", מסתיים בתפילה אודות "מָה תְּבַקֵּשׁ לָנֶצַח? רוּחַ טוֹבָה וְזִכָּרוֹן"; מה שהתחיל בכמיהה להגיע אל "אִי בִּלְבַדִּי", מסתיים בתובנה ש"בְּרִיּוֹת עוֹשׂוֹת טוֹב"; ומה שמתחיל באמירה נחרצת, "אֶחְיֶה בַּכְּתוּבִים", מסתיים בתובנה המצמררת אחר "תֹּם שִׁירָה צְחוֹרָה".

בימים אלו, בהם העולם כולו וישראל בפרט עוברים חוויה של קרע, כאב וסחרחורת פנימית, הפואטיקה של גוטמן מציעה קריאה עדינה ומופנמת. זאת פואטיקה העוקבת במלוא המתח אחר מסעו של היחיד בתוך האומה, בחיפוש אחר מקום, שירה תקווה -  אך חש את הקרע והבדידות; ובמילותיו של גוטמן: "פִּתְאוֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם, אֲבָל פָּחוֹת".

ויותר מכך, זאת השפה. השפה של גוטמן היא התגלמות השינוי והמעידה. התחביר נדמה כמפורכס, מעט מעוקל, שפה אשר חציה גבוהה וחציה פשוטה, שפה עטורת אילוזיות והרבה הרבה חופש לשוני. בעיני, זה הקסם הגדול של שירת גוטמן, החל מספר שיריו הראשון, פסנתר מושתק קול, דרך ספרו המופתי ופורץ הדרך, מה איבדת בפולין? וכלה בספרו החדש.

כמי שמלווה את שירתו לאורך שנים, פחד הגבהים של הפינגווינים הוא הישג גדול בפואטיקה של גוטמן. יש מעט ספרים המצליחים לסכם תקופה; גוטמן עושה זאת ביד רחבה ומזמין אותנו להפליג לתוך "חָלָל מִתְרַחֵב עַד אֵינְסוֹף".

יקיר בן־משה

שוקי גוטמן – משורר, עורך שירה ויזם תרבות. מייסד 'אשכולות פואטיקה' – שירה עברית לעם, שבמסגרתה מנחה מעגלי משוררים וסדנאות כתיבה, עורך ומוציא לאור ספרי שירה ואנתולוגיות. גוטמן חבר בוועד המנהל של אגודת הסופרות והסופרים בישראל ושופט בתחרויות סיפורים קצרים ושירה.

פחד הגבהים של הפינגווינים הוא ספר השירה השישי של גוטמן; קדמו לו 'פסנתר מושתק קול' (2016), 'מיקוד עצמי' (2018), 'כוכבים ביום' (2020), 'לאן אתה רץ?' (2020) ו'מה איבדת בפולין?' (2022). שירים פרי עטו פורסמו גם בקובצי שירה ובכתבי עת שונים.