פיסות שמיים קטנות

איירה ואחיה הקטן, זאק, ננטשו בצעירותם ומתגלגלים מבית לבית, מאכזבה לאכזבה. יומנה של מיראקל נפתח ביום בו הם מגיעים לבית האומנה ”סקילי” בלונדון, שנראה להם כתחנה האחרונה. ”...כתבתי יומן כי הרגשתי שאנחנו כמעט בלתי נראים ורציתילוודא שהסיפור שלנו יסופר...” זה סיפור שובר–לב, על קשר עמוק ואמיץ שיכול להירקם רק בין אחים, שכל אחד מהם משַמש העוגן היחיד בחייו התלושים של האחר. יותר מכל, זהו סיפור על ילדה אמיצה, ששומרת על אחיה מכל משמר ונאבקת על זהותה בעולם של חוסר ודאות. זהו סיפור על התבגרות, על צמיחה, ועל תעצומות נפש של שני ילדים בעולם אכזר. פיסות השמיים הקטנות, המבצבצות מבעד לערבה הבוכייה, מוכיחות להם - ולנו - שהתקווה תמיד נמצאת אי שם.