פעם כשהיינו גדולי

"היה היתה אישה שגילתה שהפכה לאדם הלא נכון." כך פותחת אן טיילר את הרומן החדש והכובש שלה. האישה היא רבקה דאוויץ`, בת חמישים ושלוש. האם חייה הם העמדת פנים? היא שואלת את עצמה. מעל פני השטח, רבקה היא אישה לבבית, עליזה חובבת חגיגות מטבעה. אחרי ככלות הכול היא מרוויחה את לחמה מארגון אירועים ומסיבות. את ג`ו דאוויץ`, בעל המנוח, פגשה רבקה במסיבת אירוסין של חברתה שהתקיימה באולם האירועים "ברוחב לב", העסק של משפחת דאוויץ`.

מה שכבש את לבו של ג`ו היתה העובדה שרבקה נראתה כאילו היא נהנית בכל לבה מהאירוע – ורבקה דווקא זכרה שהרגישה נבוכה וגמלונית. תוך זמן קצר סחף אותה האיש המבוגר ממנה, גדל הגוף והנשמה הזה, גרוש עם שלוש בנות קטנות, לרומן בזק שהסתיים בחתונה והיא מצאה את עצמה מטופלת במשפחתו המורחבת, ומארחת אינספור מסיבות בחדרים הגדולים וגבוהי התקרה של "ברוחב לב".

עכשיו, מקץ שלושים שנה, אחרי פיקניק משפחתי שכולו מריבות בלתי פוסקות ושנגמר באי שביעות רצון כללית של המשתתפים כולם, רבקה מגלה במפתיע שאין היא יודעת מי היא באמת. את הסיפור רווי ההומור וחוכמת החיים הזה מאכלסות דמויות מרתקות ונוגעות ללב כמו דוד קשיש ותימהוני בן מאה, בנות חורגות ובת חוקית על שלל בעליהן וילידהן, אם ביולוגית שבאה לביקורים הרסניים ומותירה אחריה מבוכה גדולה ועוד.