פעם נגע בי אד

בֶּרְגָמוֹט

אֲנִי שׁוֹתָה תֶּה עִם בֶּרְגָמוֹט בְּסֵפֶל לָבָן עִם פְּרָחִים כְּחֻלִּים
עַל הַסַּפָּה הַכְּתֻמָּה עִם הַפַּסִּים בְּבֵיתָהּ שֶׁל דּוֹדָתִי בְּרָמַת גַּן.
.
בַּבֹּקֶר רָקַמְתִּי חֲלוֹמוֹת שֶׁנִּפְרְשׂוּ מֵעֵבֶר לַשָּׂדוֹת הַיְּרֻקִּים בַּחַלּוֹן,
כְּכָל שֶׁהָרַכֶּבֶת דָּהֲרָה.
בַּצָּהֳרַיִם נָשַׁמְתִּי נִיחוֹחוֹת שֶׁל עִיר שֶׁהָיְתָה לִי בַּיִת
וְעָטְפָה אֶת שִׂמְלָתִי הַפִּרְחוֹנִית בַּהֲמֻלָּה חֲמִימָה,
כְּמוֹ חִבּוּק.
מְאֻחָר יוֹתֵר יָשַׁבְנוּ בְּחֶדֶר אֶחָד, תְּרֵיסַר נְשָׁמוֹת אֲחָיוֹת,
וְהִקַּזְנוּ דְּיוֹ שָׁחֹר זֶה לְתוֹךְ זֶה, בְּהִזְדַּכְּכוּת עִלָּאִית
כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִשָּׁם, גּוּף אֶחָד לְכָל דָּבָר
יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי שְׁלֵמָה.
בָּעֶרֶב, יָדַיִם קְרוֹבוֹת רְחוֹקוֹת הֶעֱבִירוּ עַל שְׂעָרִי צוּרָה וְגָוֶן וְנִמְלֵאתִי בְּהִירוּת מֻפְלָאָה.
הַיּוֹם אֲנִי חֲדָשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהַשָּׁעוֹן מוֹרֶה עַל כַּמָּה דַּקּוֹת לַחֲצוֹת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת לִחְיוֹת.



פעם נגע בי אד הוא ספר שירים ראשון, בשל וייחודי של הודיה זאורוב, ילידת 2003, שגדלה בבית ובמוסדות חב"דיים בירושלים.

שיריה של הודיה זאורוב נוגעים בבשר הפגיע והחשוף של הקיום האנושי, על עילגותו, מבוכתו, יופיו ועוצמתו. שיריה עוסקים במוות, בגוף, באלוהים ובעמידתו של היחיד למול הממסד. שפתה של זאורוב עשירה ברבדים, יש בה פשטות דיבורית לצד לשון-שיר מפתיעה במטאפורות מורכבות ומקוריות, זו שירה מחשמלת, שמערבת שפת יומיום עם הנשגב, הטעונה בשכבות קדומות של העברית ושל הטקסטים היהודיים. בשירתה של הודיה מצויים תשוקה, התרסה, הומור וכאב המשמשים בעירבוביה, והופכים את חוויית המפגש עימה למפתיעה ודרוכה כאחד.