פתאום מעל הכחול

שירה על יצירות אמנות – אֶקְפְרָסִיס, לפי ההגדרה הקלאסית – קיימת למן העת העתיקה, וגם בספרות העברית המודרנית יש לה ייצוגים לא מעטים. אך ספר שירה עכשווי המוקדש כולו ליצירות אמנות פלסטית – זהו דבר נדיר בתכלית.
"פתאום, מעל הכחול", ספר שיריה השני של דליה ארדון, הוא מחזור של תיאורים פיוטיים רבי השראה ליצירותיהם של שישה אמנים: מרדכי ארדון, חנה אורן, ג'אן דונלי, מֶמי איש־שלום, מרים אנגלהרדט ומיכל יקור.
בתת הכותרת של ספרה מגדירה המשוררת את יצירתה כ"שירים ליצירות אהוות". בחירת מילת היחס אינה מקרית: לא שירים "על", אלא שירים "ל-". שיריה של ארדון לא רק מתארים את היצירות הפלסטיות, לא רק מביעים אותן במילים, אלא כמו ניתכים בהן ויוצרים אתן מעין סימביוזה, המולידה יצירה חדשה ומשותפת.
שירי הספר שופעים צבעים, צורות, מרקמים ופרספקטיבות. לצד יצירות האמנות המודפסות בספר, הם מחוללים על הדף "תנופה קפואה", ככותרת אחד השירים המוקדשים ליצירות של מרים אנגלהרדט, ומפליאים לעשות שימוש בכליה של אמנות השירה – מצלול, מטפורות, תבניות פואטיות – כדי להותיר בקוראים חוויה שלמה ומהודקת: אקפרסיס שירי במיטבו.

דורי מנור