צואי הולך לאיבוד

צ'וּאִי, הַקֶּנְגּוּרוּ הַסָּגוֹל, אוֹהֵב מְאוֹד אֶת בּוּבַּת הָאַרְיֵה שֶׁלּוֹ וְתָמִיד לוֹקֵחַ אוֹתָהּ יַחַד אִיתּוֹ לַגַּן.
אֲבָל בּוֹקֶר אֶחָד הוּא מְגַלֶּה שֶׁבּוּבַּת הָאַרְיֵה שֶׁלּוֹ הָלְכָה לְאִיבּוּד!
אֵיפֹה זֶה בְּדִיּוּק אִיבּוּד, וְאֵיךְ מַגִּיעִים לְשָׁם?

צ'וּאִי מַחְלִיט לְבָרֵר – וְעַד מְהֵרָה מְגַלֶּה אֶת אֶרֶץ אִיבּוּד וּפוֹגֵשׁ בָּהּ גִ'ירָף נֶחְמָד,
שֶׁיּוֹצֵא אִיתּוֹ לְסִיבוּב וּמְגַלֶּה לוֹ דְּבָרִים מְעַנְיְינִים.
הַאִם צ'וּאִי יִמְצָא שָׁם גַּם אֶת בּוּבַּת הָאַרְיֵה שֶׁלּוֹ? קִרְאוּ – וְתֵדְעוּ.

סֵפֶר מוּשְׁלָם לְיַלְדֵי גַּן, וּלְכָל אֵלֶּה שֶׁמְִּחַפְּשִׂים אֶת מָה שֶׁהָלַךְ לָהֶם לְאִיבּוּד.