צוואת הקמצן

מִשַּׁדָּה, הַזָּקֵן הַקַּמְּצָן, מְנַשֵּׁל אֶת קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲנִיִּים מִיְּרֻשָּׁתוֹ. הַקְּרוֹבִים זוֹעֲמִים, וְאַחַד הַצְּעִירִים מִן הַמִּשְׁפָּחָה גַּם מִתְנַכֵּל לַדּוֹד. בְּנוֹ שֶׁל מִשַּׁדָּה, עֶלֶם בֶּן תּוֹרָה וּבַעַל מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו וּמְפַצֶּה גַּם אֶת קְרוֹבָיו לִשְׂבִיעוּת רְצוֹנָם. עֲלִילָה מְרַגֶּשֶׁת וְסוֹחֶפֶת.