צלקות

למדתי בבית הספר המושלם, היו לי את החברים המושלמים,
חייתי את החיים המושלמים.
זה לפחות היה מה שחשבתי...
אבל אתה שינית את הכול.


תמיד היית שם, תמיד צפית... תמיד חיכית בצללים. שלחת לי פרחים והודעות, עקבת אחריי... אחרי כל תנועה שלי...
עד שיום אחד, במשחק מטופש של 'שבע דקות בגן עדן', הרגשתי אותך סוף־סוף. טעמתי אותך וכל מה שרציתי היה עוד.
לא ידעתי שאתחרט כל כך כשמשאלתי תתגשם.
לאחר יום הולדתי השמונה־עשרה הטרגדיה הכתה בי וראיתי את כל משפחתי מתה לנגד עיניי... ואתה היית שם. אתה הצלת אותי.


בחרת בחיים שלי על פני חייה של אחותי הגדולה, ועכשיו, עכשיו אני שונאת אותך בגלל זה.
אני שונאת אותך על כך שחטפת אותי וכלאת אותי.
אני שומעת אותך אומר שזה לטובתי, אבל יודעת שאתה חושב רק על עצמך.
תמיד חשבת רק על עצמך... ובכל זאת, אתה גורם לי להבין שהחיים שלי יכולים להיות הרבה יותר גרועים בלעדיך... אתה גורם לי להבין מהי חשכה אמיתית — האפלה המבלבלת שבה אני משתוקקת לנוכחותך, למגע שלך, לליטוף... אתה גורם לי להזדקק לך...


אני לא מאמינה שבלתי אפשרי עבורי לחיות בלעדיך, לא מאמינה שפשוט גרמת לי להתאהב בך.
סודות תמיד יפצעו ויותירו צלקות עמוקות באנשים שסבוכים בתוך רשת השקרים שלהם... אבל השקרים שאני סבוכה בהם... הם קטלניים.


צלקות הינו ספרה השני בעברית של הסופרת ג’יימי רוברטס, סיפרה הקודם 'קריפ', יצא גם הוא בהוצאת סקרלט, כיכב ברשימות רבי המכר וזכה להצלחה בקרב הקוראים בישראל.


אזהרה: אומנם העלילה אינה אפלה בכללותה וספר זה אינו עונה על הגדרת "אופל", אך יש פרק אחד חריג המכיל את הטריגרים הבאים: התעללות מינית ורגשית, וסצנות מיניות קשות.