צעדים

באסופה רחבת היקף זו מציג המשורר דן ערמון לפני הקוראים את מבחר שירתו הבשלה, שנכתבה מסוף שנות השמונים של המאה שעברה עד ימינו. זו שירה נעימה, "מכניסת אורחים", ובו בזמן – בדרכה שלה, ללא בוטות והתבלטות – היא מציבה אתגר ומזמינה הרהור ושיקול דעת.
לכאורה התייחדה שירת ערמון, למן הופעתה בראשית שנות השבעים, בעמדה ה"חיובית" שקבעה לעצמה לנוכח מציאות חברתית ותרבותית סוערת ומלאת מתחים. המשורר חיפש והבליט קשרים והתאמות בקיום, קשר חי עם ילדות הרמונית; הימצאות מלאה בתוך נוף מנחם; הרגשה לא מאוימת של המשכיות החיים על אף האסונות והאבדות שאין מהם מפלט.
ואולם בתוך כדי ההקרנה של עולם שירי רגוע, הצליחו שירי ערמון להשקיף מרחוק ומקרוב גם אל מעבר לגבולותיו של עולם זה, אל מרחב מטפיזי ופסיכולוגי, שבו נראה העולם המואר ככתם אור צבעוני מרחף בתוך חשכה גדולה אם גם לא מאיימת. שירי ערמון הפגישו את הקורא לא רק עם היש המוכר והמנחם, אלא גם עם משהו שמעבר לו – בחיים, במקום, בזמן.
הלשון המשמשת בשירי ערמון – תקנית, בהירה, שאינה מנסה למשוך אליה את תשומת הלב לא בדיבוריות חריפה ואף לא במשחקי לשון. נראה שהיא מבקשת להיות שקופה. אבל בתוך כך היא לא רק נוכחת בשיר נוכחות מלאה, אלא גם משַווה לו משהו מן הריחוק או מן ה"קרירות", המאפשרים לדברים להיראות בהירים ושלמים, ועם זה שרויים מעבר לכאן ולעתה.
שירת ערמון נשקפת אל מול הקורא כהוויה נגישה, זמינה, ועם זאת מעודנת, מורכבת הרבה יותר משהיא נראית במבט ראשון. זו שירה שראויה לתשומת לב ולהערכה יותר משזכתה להן במשך חמישים השנים של שהותה בקרבנו. הספר שלפנינו יעשה את מלאכתו אם יעודד לא רק את ההנאה משירי המשורר, אלא גם את החשיבה עליהם.
דן מירון