קיש קיש קריא

יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי לָ"ג בָּעֹמֶר, הִצְטָרֵף לַכִּתָּה תַּלְמִיד וּשְׁמוֹ תֹּמֶר.כְּשֶׁהַמּוֹרָה אָמְרָה: בָּרוּךְ הַבָּא! הוּא עָנָה מִיָּד: תּוֹדָה רַבָּה!יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי לָ"ג בָּעֹמֶר, הִצְטָרֵף לַכִּתָּה תַּלְמִיד וּשְׁמוֹ תֹּמֶר.כְּשֶׁהַמּוֹרָה אָמְרָה: בָּרוּךְ הַבָּא! הוּא עָנָה מִיָּד: תּוֹדָה רַבָּה!הַמּוֹרָה הֵבִינָה כִּי הוּא חַרְזָן – הוּא וְדָן מֵאוֹתוֹ הַזַּן -וּמִיָּד הִצִּיעָה: שֵׁב לִימִינוֹ! הִנֵּה, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ.בְּסֵפֶר זֶה יִמְצְאוּ הַיְּלָדִים אֹסֶף סִפּוּרִים מְחֹרָזִים וּמְשַׁעְשְׁעִים הַמְּבֻסָּסִים עַל הַפִּתְגָּמִים הַיָּפִים שֶׁל הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, אִם לֹא עַכְשָׁו, אֵימָתַי,אֵין חָכָם כְּבַעַל נִסָּיוֹן — וְעוֹד וְעוֹד בִּטּוּיִים, שֶׁמִּלְּבַד עָשְׁרָם הַלְּשׁוֹנִי הֵם מַדְגִּישִׁים עֶרְכֵי יְסוֹד אוּנִיבֶרְסָלִיִּים בַּיְּחָסִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הָאֲמָרוֹת, שֶׁנִּבְחֲרוּ עַל יְדֵי פְּרוֹפ´ עֲמִירָם רָבִיב וְעֻבְּדוּ עַל יְדֵי הַסּוֹפֶרֶת חַגִּית בֶּנְזִימָן, הֵן מֵעֵין כְּמוּסוֹת מְרֻכָּזוֹת שֶׁל חָכְמַת חַיִּים שֶׁעָבְרָה מִדּוֹר לְדוֹר וְזָכְתָה לְפַרְשָׁנוּת מְחֻדֶּשֶׁת וְרַעֲנַנָּה, הַמַּתְאִימָה לַיְּלָדִים שֶׁל הַיּוֹם.