הרגשות האנושיים – האזור הפרטי ביותר שלנו - הם הנושא הנצחי של השירה, הספרות, האמנות ושיחות היומיום. והרגשות הללו, כידוע, ממוקמות בליבו של האדם. והנה, בדור האחרון אנחנו עדים להתעוררות עצומה של המחקר המדעי ברגשות, וכמובן, הלב ירד מן הבמה הרגשית ואת מקומו תפסו חקר המוח וחקר ההתנהגות הרגשית. דילן אֶוונס, מן החוקרים הבולטים של הדור המדעי החדש הזה, טוען בפשטות: בניגוד למסורת התרבותית השלטת מאז ומעולם, הגיע הזמן – ומגיעות תוצאות המחקרים – להכיר בכך ש"הרגשות הם בני-ברית של התבונה, ולא אויביה". לצד שאלות כמו: האם האהבה הומצאה על ידי משוררים אירופאים בימי הביניים, או האם היא חלק מטבע האדם? האם לחיות יש רגשות? האם נוכל לבנות רובוטים עם רגשות? אוונס לא מפסיק להפתיע בתובנות על חיי הרגש שלנו. והוא כותב בבהירות של סופר ובהומור שובה לב. כלל לא ברור, למשל, האם הישראלי מגיב מבחינה רגשית כמו, נניח, היפני או תושב אלסקה הקפואה. גם לא ברור אם הרגשות (האוניברסליים?) הללו ניתנים לשליטה, לשינוי. אבל ברור, כדברי מבקריו הרבים של אוונס, כי ספרו הוא " המבוא הטוב ביותר לכל מי שמבקש לדעת מה מתרחש בחקר המדעי של הסוגיות הרגשיות". סוף-סוף דיון שווה לכל נפש ומרתק, בהיבט של חיי הנפש שלנו שהוזנח עד כה. לואיס וֹולְפֶּרט אוונס משכנע בטענתו כי לב האדם מגלה חוכמה עמוקה יותר, רחבה יותר ומותאמת יותר למציאוּת, מאשר הרציונליות המודעת. רגשות: מדע הסנטימנטים הוא המבוא הקצר הטוב ביותר לתשוקות האנושיות.
